פרשת מצורע, שבת הגדול, תשפ"ב, יקב גרוס, אוניקס

מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: יקב גרוס, אוניקס

שרגא גבהרד | יין ואלכוהול 8.4.2022 | 13:17

צילום: באדיבות המצלם

פרשת מצורע, שבת הגדול, תשפ"ב, יקב גרוס, אוניקס

ההפטרה של שבת הגדול היא "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת" (מלאכי ג/ד). ה'מנחה' היא קרבן שלמדנו עליו גם בפרשת ויקרא, גם בפרשת צו וגם בפרשת שמיני. בתורה משובץ קרבן המנחה, בין עולה לשלמים. 'מנחה' היא הקוטב הנגדי של מושג הקרבן. מטרת הקרבן היא להתבטל מלפני ה', לכן צריך מביא הקרבן לסמוך את ידיו הקרבן, 'סמיכה' צריכה להיות 'בכל הכח', כלומר: להשען באופן כזה שאם העגל יזוז, אפשר  ליפול, ובכך כאילו שאומרים לו: "אני נשען עליך", "דרכך אני מעביר השמיימה את הרגשות שלי". אחר כך צריך לשפוך על המזבח את "הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" (דברים יב/כג). ואילו ה'מנחה' היא להיפך, היא מביעה שייכות וחיבור, לכן להבדיל, גם אצל מלך בשר ודם יש מנחה.

קרבן מביאים על שלושה דברים; א.להתכפר. ב.להתקרב. ג.הודיה. יש לברר: מה מביאים כדי לזכות בפרנסה טובה? לזה באה המנחה, היא אינה ממוקדת במה שהיה, כמו שאר הקרבנות, אלא נועדה ליצור קשר ושייכות. לכן 'עומר' ו'שתי הלחם', שהן מנחת ציבור, באות כדי שתתברך התבואה ופירות האילן (ר''ה טז/א). זהו גם ענינה של מנחת היחיד, היא מקשרת בין הלחם שלנו לבין מקור הפרנסה, ומציבה אותו לפני שולחן ה'.

במקביל לקרבן התמיד היום-יומי, שנשרף לפני ה', יש את לחם הפנים, גם הוא קבוע, הוא קרבן מנחה, ונמצא 'תמיד לפני השם' (שמות כה/ל), לחם זה אינו נשרף על המזבח, אלא נאכל על ידי הכהנים, ומציב את הפרנסה שלנו לפני ה', ככתוב: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" (שמות כג/כה).

השלב הבא זה נסכים - יין. עד כה דברנו על קרבנות מוצקים, חומר קשוח [קרבן ומנחה], הם צריכים להתכלות לפני ה'. כך גם הדם - הנפש והרצון, גם הוא צריך להיזרק על המזבח. אבל היין: "משמח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד/טו), יש לו מסלול שונה לחלוטין. מנסכים אותו על המזבח, וישנו מרזב שדרכו זורם היין אל מעמקי השיתין, הנקודה שממנה הושתת העולם (סוכה מט/א). היין צריך להתחבר אל ההויה הקיומית. בחג סוכות יש לו עדנה נוספת, מנסכים אותו יחד עם מים, ובכך זוכים להגיע לפסגות, ולהתחבר אל הזרימה הקיומית, אכן אז ישנה שמחה גדולה, שהרי נהפכים לחלק מזרימת החיים בבריאה [שמחת בית השואבה], אבל גם בשאר קרבנות השנה, שאין ניסוך מים, מנסכים את היין, והוא מחלחל עד התהום, מתחבר אל יסודות הבריאה, ומחבר אותנו לשם.

הבאתי לכאן נושא עמוק ונשגב, כדי שבקבוק היין שעל השולחן, יקבל את המעמד המתאים לו. מה שנכון לשבת זו 'שבת הגדול', נכון כפליים לשבת הבאה: ליל סדר, ואחר כך שבוע שלם פסח. מטבע הדברים ישפך יין כמים, וחז"ל אומרים: "בית שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה" (עירובין סה/א). על כן צריכים אנו לבסס את היחס שלנו אל היין, ולהעניק לו את המעמד המתאים. הוא אמנם נשפך כמים, הוא גם משמח, אבל הוא הרבה יותר אציל, מיוחס ונעלה מכל שתיה אחרת שעל השלחן. כבר סיפרתי פעמים אחדות, על ייננים הטוענים שתעשיית היין היא יצירת המלאכים, התפקיד שלנו הוא לעמוד בצד ולהתפעל.

הכל יודעים כבר שלכבוד ליל סדר אני ממליץ על יינות לא כבדים, ובאחוזי כהל לא מידי גבוהים, כי יש לשתות ארבע כוסות, וכדי להשאר מפוקסים גם אחר הכוס הרביעית, עלינו לנהוג באחריות כבר מהכוס הראשונה.

יין אחד מומלץ הוא של יקב גרוס אוניקס שמו, בשבועות אלו יצא בציר 2019

צבע אדום טיפה נוטה לנחושת, אף מעולה ושופע, פירותי ופרחוני... גוף בינוני, טאנינים יציבים, חומצה מאוזנת, מתיקות פירותית מעודנת, טיפה מרירות בדיוק כמו שצריך, סיומת ארוכה ונעימה.

כשרות:בד"ץ העדה החרדית, המחיר: 110 ש"ח.

כמובן שגם לחג בבוקר, לחול המועד, ולשביעי של פסח צריך יינות משובחים. כשחם בחוץ, מתאים יין לבן קר.

עם ארוחה בשרית עסיסית, מתאים יין אדום כבד. יש ברוך ה' גם מזה וגם מזה, חפשו באתר, ונא לא להיזכר אחר בדיקת חמץ. שיהיה ל'חיים' לכולנו.

לחיים, שבת שלום ופסח כשר ושמח

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן

רוצים להצטרף לקבוצות הווטסאפ של כל רגע?

לבקשת הצטרפות למוגנים וכשרים

להצטרפות ישירה לקבוצות

שתף כתבה זו