לאחר שסוסים רבים "כבר ברחו מהאורווה" בדמות מאות אלפי לקוחות שביקשו לדחות במספר חודשים ביצוע החזרי הלוואות למשקי-בית, לעסקים קטנים ולגופים אחרים, תוך ניצול יוזמות פרטניות של כל אחד מהבנקים, בנק ישראל מפרסם היום (ה') מתווה גורף שסוכם עם המערכת הבנקאית לעניין "דחיית תשלומי הלוואות כסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה".

עם זאת, לדעת בנק ישראל והבנקים תידרש דחייה נוספת, של כאלה שכבר דחו החזרי הלוואות ושל כאלה שטרם עשו זאת, וזאת משום שהמתווה החדש יאפשר לציבור הרחב לדחות החזרי הלוואה עד פברואר 2021.

ההנחיות החדשות של בנק ישראל, שהתקבלו בצוותא עם הבנקים, אומנם לא ישנו את תנאי דחיית הלוואות שכבר נעשו על-ידי מאות אלפי ישראלים מאז פרוץ משבר הקורונה, אך הן יגדירו את התנאים לדחיות עתידיות חדשות של החזרי הלוואות.

בבנק מסבירים כי יצאו עם ההנחיות האלה רק עכשיו כי "היה צורך לראות מבחינה מיכונית של המערכת וגם כדי ללמוד מה קורה בעולם, ולוקח כמה שבועות עד שזה מבשיל". "המטרה במהלך מהיום זה להכניס סדר וגם ודאות" אומרים בבנק ישראל.

כאמור, מעצם פרסום המתווה עתה עולה כי בבנק המרכזי מאמינים כי הצורך בדחיית החזרי הלוואות לא יפסק תוך שלושה עד ארבעה חודשים מאז החל המשבר (כל בנק לפי פרק הזמן בו נקב במהלך מרץ), והקושי התזרימי של לווים רבים יימשך פרקי זמן ארוכים בהרבה, לפחות עד לאחר הקיץ הקרוב.

על-פי המתווה החדש, "ניתן להגיש בקשה לבנק לדחיית תשלומי הלוואה, בהתאם למתווה זה, עד לתאריך 31 ביולי הקרוב", כאשר הדחייה המקסימלית תחת כללי המתווה, ומבלי שזה יוגדר כהסדר מחדש, היא חצי שנה. כלומר, בבנק המרכזי חושבים כנראה שהמשבר רחוק מלהיות היסטוריה, ושהקשיים שהוא יצר ילוו ישראלים רבים מעבר ליוני ולמעשה עד תחילת 2021, ולכן יש להגדיר את התנאים לדחיית הלוואות, ולא להותיר זאת ליוזמות שונות של כל בנק ובנק.

בכל אופן, בנק ישראל מבהירים כי דחיית ההלוואות שנעשתה עד כה נעשתה "תוך שהפיקוח על הבנקים מעודד זאת, בין השאר באמצעות הבהרות והקלות חשבונאיות", והיא נוצלה עד סוף אפריל על-ידי כ-450,000 לקוחות בכל מגזרי הפעילות, כשהיקף ההחזרים שנדחה עומד על סך מצטבר של 5.2 מיליארד שקל, כך שלדברי הפיקוח מדובר ב"היקפים חסרי תקדים". ואולם היוזמות של הבנקים המסחריים כלפי לקוחותיהם לא מספיקות וגם שונות, ועל כן בנק ישראל רואה לנכון לאמץ נוהג מחייב לכלל הבנקים.

"על-מנת להמשיך ולסייע ללקוחות הבנקים לצלוח את המשבר, תוך ניהול סיכונים מושכל ואחראי, ועל-מנת לייצר ודאות לציבור הרחב לגבי אפשרויות דחיית התשלומים, גובש מתווה אחיד לדחיית תשלומי הלוואות, אשר אומץ על-ידי כל הבנקים", מפרטים היום בבנק המרכזי.

במה מדובר? בבנק ישראל מפרטים כי "המתווה מתייחס לדחייה של תשלומי הלוואות בשלושה מגזרי פעילות (משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי)", כאשר הוא מהווה את הרף המינימלי שעל הבנקים לתת לציבור לקוחותיהם.

על-פי המתווה, במשכנתאות "הדחייה תבוצע לתקופה של 6 חודשים, ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה", כאשר בהלוואות צרכניות "הדחייה תבוצע לתקופה של 3 חודשים להלוואות שיתרתן לתשלום היא עד 100,000 שקל", ובנוסף, "ישנה אופציה, בהתאם לשיקול-דעת הבנק, לדחייה נוספת של 3 חודשים להלוואות אלה" (כלומר, עד לחצי שנה בהלוואות צרכניות, אם הבנק מסכים, ר"ש).

ביחס להלוואות לעסקים קטנים, המתווה שהגיעו אליו בבנק המרכזי בשיתוף עם הבנקים קובע כי "הדחייה תבוצע ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה, לתקופה של עד 6 חודשים, בהתאם לשיקול-דעת הבנק".

עם זאת, בהלוואות לעסקים לא מדובר על אישור גורף לדחיית החזרים. על-פי המתווה החדש, מי שיוכל לדחות החזרי הלוואות לפי הכללים המקלים הוא "עסק עד מחזור פעילות שנתי של 25 מיליון שקל, אשר נפגע כתוצאה מהמשבר, ושההלוואות שלו נפרעו בצורה סדירה במהלך השנה שקדמה לסוף פברואר 2020, וצפוי כי הוא יצלח את המשבר ויוכל לעמוד בהחזר ההלוואה לאחר המשבר". כלומר, עסקים עם קושי תזרימי עוד קודם למשבר הקורונה אינם זכאים לתנאי המתווה החדש.

לא יגבו עמלות על הדחייה, אך יש לה מחיר

על-פי המתווה, לא ייגבו עמלות בגין דחיית תשלומי ההלוואה. עם זאת, זה לא אומר שלדחיית ההחזרים אין מחיר עבור הצרכן. למעשה, המציאות הפוכה: המחיר של הדחייה מגיע מכך ש"דחיית תשלום הלוואה כמוה כנטילת הלוואה חדשה, בגובה הסכום הנדחה", כפי שמבהירים בבנק המרכזי. כלומר, הלקוח שדחה את ההחזר יידרש להשיבו בעתיד נוסף על ההחזרים הרגילים, עם תוספת הריבית בגין התשלומים שנדחו. עם זאת, המתווה מבהיר כי "התשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית בחוזה ההלוואה המקורי".

לעניין ההחזר העתידי של ההחזרים שנדחו בשל קשיי תזרים, המתווה קובע את אופן פריסת תשלומי ההלוואה, כך ש"במשכנתאות פריסת התשלומים תהיה על פני כל יתרת תקופת ההלוואה, ובאשראי צרכני ועסקי התשלומים יידחו ככלל לסוף תקופת ההלוואה".

בבנק ישראל מציינים כי "הניסיון העולמי מלמד כי במדינות מפותחות ברות-השוואה לישראל מבחינת דירוג האשראי - כגון בלגיה, צרפת, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה, סינגפור, אירלנד והולנד - הצעדים לא נעשו בצורה גורפת על כל מגזרי האשראי במשק, ואלה הותאמו בכל מדינה בהתאם לצרכים ולמצב הכלכלי. יתרה מכך, היוזמות לדחיית התשלומים בכל המדינות הללו אומצו בדרך של מתווה וולונטרי מול ספקי האשראי", אומרים בבנק המרכזי.

לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "דחיית תשלומי הלוואות היא מנגנון יעיל כדי להעניק סיוע תזרימי למי שנזקק לו... המתווה, הדומה במאפייניו למתווים שהונהגו מאז פרוץ המשבר במדינות מפותחות אחרות, יספק ודאות לגבי האפשרויות העומדות הלקוחות בדחיית הלוואות, ויתווסף לאשראי שהבנקים העמידו עד כה ולחבילת הסיוע שהממשלה מעמידה לטובת משקי הבית והעסקים שנפגעו מהמשבר".

גם המפקחת על הבנקים היוצאת, ד"ר חדוה בר, התייחסה למתווה ומסרה כי "המתווה שאומץ לדחיית תשלומים, ללקוחות שיבקשו זאת, נותן מענה משמעותי למשקי-הבית ובעלי העסקים הקטנים ומסייע להם בהקלה בתזרים המזומנים, וזאת תוך שמירה על ניהול מושכל של הסיכונים על-ידי הבנקים".

אגב, בבנק המרכזי מחלקים את הסיוע של הבנקים לציבור הלווים שנקלעו לקשיים לשתי קבוצות: הפתרונות לטווח קצר בדמות דחיית תשלומי החזר הלוואות; והטווח היותר ארוך והגדלת האשראי למי שזקוק לכך - ש"יכול להינתן רק בדמות סיוע תקציבי של המדינה, או באשראי הניתן תוך ערבות ממשלתית גבוהה. הדבר נכון בפרט לגבי ענפים בסיכון גבוה".

גלובס