חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה בצרפת לחקר פרשת הירצחה של הרופאה החרדית שרה חלימי הי"ד בשנת 2017, קיימו מסיבת עיתונאים לרגל סיום עבודת הוועדה וקבעו: "היו ליקויים בטיפול המשטרה ומערכת המשפט בתיק". חברי הפרלמנט מחו על כך שהנתונים והוכחות לכך לא נכללו במסקנות הרשמיות של הוועדה והציגו אותם היום לכלי התקשורת בצרפת.

חבר הפרלמנט הצרפתי, מאיר חביב, כיהן כיו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בפרשה, יחד עם חברת הפרלמנט קונסטנס לה גריפ, שכיהנה כסגן יו"ר וחבר הפרלמנט פרנסואה פופוני שכיהן כמזכיר הוועדה. שלושתם קיימו היום (רביעי) מסיבת עיתונאים על מנת להציג את הליקויים שעלו מתוך דיוני הוועדה בנוגע לפרשת שרה חלימי - אישה חרדית שנרצחה באכזריות על ידי שכנה המוסלמי ב-2017.

הפרשה עוררה זעם גדול בקרב הקהילה היהודית ובכלל בקרב הציבור בצרפת בשל העובדה כי הרוצח לא הועמד לדין בטענה כי היה בהשפעת קנביס בעת המעשה. דו"ח המסקנות של הוועדה שהתפרסם השבוע על ידי נציגת מפלגת EN MARCHE (מפגלת השלטון) – לא קיבל את חתימת ראשי הוועידה.

מאיר חביב אמר במסיבת העיתונאים: "אנחנו מצרים על כך שהדו"ח לא כלל נתונים משמעותיים ביותר בחקירה ובעצם לא מציג את התמונה האמיתית, היו ליקויים משמעותיים בפרשה. מצער מאד שאף נציג ממפלגות השמאל לא לקח חלק בוועדה ובסופו של דבר רק נציגי מפלגתו של הנשיא חתמו על הדו"ח".

לפני 10 ימים, עלו בני משפחת חלימי יחד עם חבר הפרלמנט מאיר חביב לקברה של שרה חלימי בירושלים. בנה של שרה חלימי ז"ל, יהונתן חלימי ציין אז: "בהתרגשות גדולה אני נמצא כאן עם חבר הפרלמנט חביב ודודי סמוך לקבר של אימא שלי. אני רוצה להודות לחבר הפרלמנט חביב על האור שהוא חשף בפרשה, על המאבק שהוא מוביל בשבילנו. אימא שלי היתה אישה שלא סבלה חוסר צדק. היא לא יכלה לראות חוסר צדק. והיום אנחנו נלחמים כדי לעשות לה צדק".

יהונתן קרא לציבור: "הצטרפו אלינו במאבק למען הצדק ולעשות אור בפרשה הזו כך שנוכל למצוא נחמה ושהיא תוכל לנוח בשלום. בשביל הכבוד שלנו והכבוד של צרפת, אני קורא לכל הצרפתים להצטרף אלינו במאבק הצודק הזה". וויליאם אטל, אחיה של שרה חלימי אמר: "אני חש הרבה התרגשות כי אני נזכר בכל מה שקרה וכל מה שאחותי עברה וסבלה והתוצאה כאן. התוצאה מולנו בקבר הזה. אני מאד עצוב. אני רוצה להודות למר חביב על המאבק שלו לצידנו. אנחנו לא נשכח זאת. אנחנו נמשיך להילחם".

חברי הפרלמנט הציגו מספר נושאים אשר עלו במהלך עבודת וועדת החקירה ומוכיחים מספר ליקויים ובעיות בטיפול בפרשה.

ההתערבות המשטרתית

בוועדת החקירה עלה כי "נראה כי השוטרים שיקרו פעמיים: כשטענו שלא שמעו את זעקות הקורבן וכשטענו שלא יכלו להתערב כיוון שלא יכלו לפרוץ את דלת הכניסה של משפחת דיארה, שם הרוצח שהה לפני כניסתו לדירתה של שרה חלימי. בניגוד לדברי השוטרים, חברי הפרלמנט של הוועדה הגיעו לזירה, שיחזרו את הצעקות והוכיחו כי ניתן היה לשמוע את הצעקות מתוך הדירה ובכל סביבת הבניין.

בנוסף לכך, הוכח כי לשוטרים היה מפתח של דלת הכניסה לדירה של משפחת דיארה. "מדהים שההיררכיה המשטרתית בחרה לטשטש את השקרים הללו במקום לעשות הכל כדי להבהיר את המצב". אמר חביב.

ליקויים בהליך החקירה

עוד עלה כי החקירה לא כללה פעולות אימות משמעותיות ובסיסיות, כגון שחזור ליל הרצח או בדיקת הטלפונים של הרוצח ושל בני משפחה וחברים. אנחנו לא יודעים עם מי הרוצח דיבר בימים שקדמו לרצח, במהלך המעשה ואפילו לא מיד אחרי הרצח. חבריו של הרוצח איתם הסתובב לפני הרצח כלל לא נחקרו.

רצח בכוונה תחילה

כן תהו חברי הוועדה; איך הטענה של הכוונה תחילה לא התקבלה? זאת למרות העובדה כי הרוצח עבר תהליך של התקרבות לאסלם הקיצוני, למרות העובדה שהיה אנטישמי, שהקרבן פחד ממנו בשל איומים מפורשים ואמירות אנטישמיות ואף אמר בבוקר של הרצח לחבר: "עד הערב, הכל יהיה גמור".

בנוסף במסגרת ממצאי החקירה צוין כי בגדים ומגבת השייכים לקובילי הושארו אצל משפחת דיארה מבעוד מועד, אך עם זאת, התביעה לא הורתה לחקור למה ומתי בדיוק הרוצח השאיר שם את הבגדים והמגבת. שאלה אחת לא נשאלה בנושא. לא חשבו שזה יכל לשמש לטקס דתי וטבילה לפני המעשה? דבר שמעיד בבהירות על ההכנות למעשה על ידי הרוצח.

הבדיקה הפסיכיאטרית

בנוסף הציגו חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית, עובדה ברורה ובולטת בהקשר של הבדיקה הפסיכיאטרית. התזה היא שהתקף הטירוף החריף, היה מה שהכניס את הרוצח למחלת נפש כרונית שזוהתה לאחר שהועלתה על ידי פאנל המומחים השני. עם זאת, תוצאת האשפוז של הרוצח הפריכה את האבחנה הזו: מעולם לא הופיעה מחלת נפש והוא כעת נראה על סף עזיבת בית החולים, מידע שאושר על ידי כל הדוברים, כולל עורך דינו של הרוצח. טעות כזו היא חריגה, במיוחד מכיוון שהיא חלק מיריבות בין המומחים אותה ניצלה בכישרון השופטת החוקרת. בנוסף, עלה כי הרוצח יוצא החוצה באופן קבוע.

חבר הפרלמנט מאיר חביב אמר לסיכום: "לאחר שבועות של חקירה, דבר אחד ברור לי, ניתן היה להציל את שרה חלימי, שרה חלימי הייתה צריכה להינצל בליל הרצח, החקירה התנהלה ברשלנות ובזיכוי, תוך חוסר אובייקטיביות משווע. הטענה של הכוונה תחילה ברורה ומוכחת אך נפסלה ביודעין לטובת זו של ביטול מוחלט של כושר ההבחנה של אדם ללא כל היסטוריה פסיכיאטרית. אני מזכיר שוב את האנטישמיות והרדיקליזציה של הרוצח, את נוכחותו במסגד, הסלפי לפני המעשה, כמו גם את הטקס שביצע רגע לפני שנכנס לפעולה. הקמת הוועדה ועבודתה כבר אפשרו למשפחתה של שרה חלימי ולכל הצרפתים החפצים בצדק למצוא נחמה בדרמה הזו ולקבל תשובות לשאלות רבות. אני לא מתייאש מהרעיון שיום אחד משפחתה תוכל להתאבל באמת על האישה המכובדת והטובה הזאת - וזה רק מחזק את המחויבות שלי לנושא".