חלפו שנתיים בדיוק מאז פרסמנו את הכתבה הנרחבת על תופעת ה'דרייברים' החרדים שעוררה סערה ודיון מגזרי ער, כעת מתברר כי התופעה רק התעצמה, וכיום בכל בניין בריכוז חרדי תוכל לגלות לפחות שני שכנים שהם דרייברים לפרנסתם.

התופעה התרחבה עד כדי כך שיש כבר הכשרים לתחנות ה'דרייברים' במגזר - והתחרות גדולה עד שכל אחד מחפש לעצמו שם לתחנה יותר קדוש משל המתחרה. והראייה לכך הן המגנטים המודבקים על דלתות בתי המגזר החרדי בכל רחבי הארץ. 

כפי שדיווחנו כאן במהלך השנה שחלפה, תחנה חדשה קיבלה לראשונה הכשר מהועדה לענייני תחבורה שבראשות הפוסק הגאון רבי עמרם פריד. לתחנה משגיח צמוד אצלו הנוסעים יכולים להתלונן על נהגים והחברה עצמה עושה ככל שביכולתה לשמור על נסיעה רוחנית כשרה למהדרין מן המהדרין.

הקמת הפיקוח הייתה בשל מקרים רבים שהתרחשו בנסיעות בתוככי המגזר החרדי, דברים שאי אפשר לעולתם על גבי הכתב ובשל כך הוחלט על הקמת הפיקוח. מאז עוד תחנות התהדרו בהכשרים והתחרות רק הולכת וגדלה.

אבל גולת הכותרת של התעצמות התופעה במגזר הן הופעתן של ה'דרייבריות' - נשים חרדיות הנוהגות ברכב ומשמשות כ'דרייבריות' במגזר החרדי, דבר שלא היה בעבר ולא זכור במגזר. 

כותב השורות היה צריך לשלוח לפני מספר שבועות מכתב לירושלים ביום שישי, ערב שבת ותר בעשרות קבוצות ה'דרייברים' נהג שיקח את המכתב. לאחר חיפוש ארוך ומחסור בנהגים באותו יום שישי נמצאה בפינצטה נהגת שלקחה את המכתב לירושלים בסבב משלוחים במכוניתה בשווי 15 נסיעות לירושלים עם פיזור מדויק בשכונות. 

מבירור הדברים עולה כי לא פעם בעת מחסור בנהגים ברירת המחדל היא נהגת שפעמים רבות מגיעה עם בעלה לנסיעה שלא יהיה איסור "ייחוד" עם הנוסע, אך ה'דרייבריות' מיועדות בעיקר לנשים וילדים והיא לא תיסע עם גבר. 

מדובר בשינוי במעמדה של האישה בציבור החרדי: נשים שאינן מעוניינות לעבוד בשכר של מוכרת בחנות לדוגמא, ומעדיפות עבודה מזדמנת שמכניסה כסף לא רע בכלל.

אם פעם אישה חרדית היתה עקרת בית והבעל היה עושה קצת נסיעות לפרנסתו, כיום זה לא סותר: הבעל עובד והאישה עקרת בית ולעיתים יוצאת לכמה סיבובים במשך היום. ובגלל התעריף הגבוה (ועל כך בהמשך) האישה מצליחה לעקוף את בעלה העובד יום ולילה וחוזרת למלאכתה לבשל ולהביא את הילדים ממסגרות החינוך.

גורם המעורה בעולם ה'דרייברים' מספר על תופעת ה'דרייבריות' שפרח: "הדבר גם קיים בתלמודי התורה. ישנם תלמידים שגרים במקומות יישוב הסמוכים לעיר הגדולה והם זקוקים כל יום להסעה ומכיוון ומדובר בילדים קטנים ההורים מזמינים 'דרייבריות' להסעה הלוך ושוב מהת"ת. לדברי המלמדים וההורים הם מדווחים שזה מאד תועלתי הילדים מגיעים וחוזרים רגועים ביותר". 

"עוד דבר", אומר לנו אותו גורם: "קורה הרבה פעמים שנשים שצריכות הסעה בשעה מאוחרת בלילה בעיר ומחוץ לעיר חוששות מאיסור ייחוד לנסוע עם נהג גבר. הן מזמינות דרייבריות - פתרון מושלם עבורן".

כך למשל, בהרבה מן החתונות בתקופה האחרונה נהוג שלוקחים דרייבריות לרכב הכלה להסיעה לחתונה בים שמחתה.

חלק גדול מהדרייברים במגזר שהיו מתפרנסים ממשלוחים של פאניות, שמעו כי מעתה יש פתרון חדש: רוב המשלוחנים של הפאניות אלו ה'דרייבריות' שקמו וצצו להן ועושות את עבודתן נאמנה. 

"בנוסף, התופעה רווחת גם אצל נשים מבוגרות המתקשות בהליכה וזקוקות לקניות בימי שישי וסתם כך ללכת לבתי מרקחת וסופרים, ולעיתים מעדיפות שאישה תלך לקניות מאשר גבר, ההתקשורת עם אישה לרעותה מוצלחת יותר כי אישה מכירה מה זה קניות ומה זה כל פריט לגופו ולא ששולחים גבר ובמקום מיונז הוא קונה מרגרינה", אומר לנו אחד הנהגים שרעייתו משמשת כ'דרייברית'.

הפרשן החרדי ישראל כהן שנתקל בתופעה במגזר אומר ל'בחדרי חרדים': "זו תופעה מבורכת בעיקר אצל משפחות שמשתמשות ב'דרייברים' ולא בנהגי מוניות שאינם יהודים או שאינם דתיים מה שגורם לחשש רוחני ואף סיכון בטחוני כשבנהגים יראי שמיים הדבר אינו קיים. אבל למרות שמדובר בנהגים 'היימיש' לאישה בבית שרוצה מידי פעם לצאת זה טוב שיש נהגת חרדית וככה הנסיעה רגועה ושלווה".

וכך, בקבוצות הוואטסאפ שם מתרכזת עבודתם של הנהגים קיימת קבוצת וואטסאפ רק לנהגות שכאמור מספרות על עבודה בלי סוף במגזר החרדי.

אך לא כל ה'דרייבריות' צריכות את הקבוצות המסורתיות. אחת ה'דרייבריות' מספרת ל'בחדרי חרדים': "יש לי לקוחות קבועות ואף פמיניסטיות חילוניות שהן מאפרות או מתעסקות באיפור, או אחיות בבתי החולים, וכל פעם מתקשות בלדאוג להזמנת מונית באופן קבוע אז פשוט הן שולחות לי את הלו"ז הקבוע לשבוע הקרוב ואני ממתינה למטה בשעה היעודה ללא שום צורך בלדאוג כל פעם למונית שתגיע וזמני ההגעה של הלקוחות מתקצרים".  

ה'דרייברית' מספרת עוד: "בעלי היה עובד בזה והיה מכניס יפה, לאחרונה כשהתחלתי לקחת לו את הרכב באופן קבוע והצלחתי אף לעקוף אותו בזה שאני עובדת בשעות הערב בעוד שהוא עובד בבוקר ובערב ובלילה הצלחתי לעקוף אותו בנסיעות ובהכנסות תוך תקופה קצרה ולכן החלטנו לקנות רכב נוסף במקום לעשות כל אחד את עבודתו בתורו".

ברבים מהמקרים ה'דרייבריות' הן נשים הנשואות לבעלים 'דרייברים' שבמקרים שבהם דרושה דווקא נהגת הן מתגייסות לתפקיד במקום הבעל. זה קורה בשעות לילה בחתונות לאחר 'מצווה טאנץ' אז תרים אחר נהגות עבור הרבניות שרוצות לשוב לביתם מאולמות השמחה. 

ומה לגבי המחירים? מנהל תחנה אומר לנו כי אין מחירון ל'דרייבריות' נהגת לוקחת בדרך כלל 50 שקל יותר מכל נסיעה רגילה, "זה כמו שאתה מזמין רכב גדול, מובן שהמחיר יותר, לכן אם יש בקשה מסוימת שאשתך תיסע רק עם נהגת אתה משלם יותר על הנסיעה", לדוגמא בני ברק - ירושלים אצל נהגת תשלם 250 שקל או 270 שקל במקום 200 שקל בדרייבר רגיל לאחר שהמחירים עלו ממאה שמונים בתקופה האחרונה בעקבות עליית המחירים. 

הנה דוגמא להודעה בקבוצות ההודעות שנכתבות בקיצור לאחר שהנהגים על ההגה: "19:00 בב ביתר, הלוש, נהגת בלבד, 600 ש", "00:15 בלילה שמש ים, הלוש 320, נהגת או נהג אישתו, האדמור מבעלז". 

לסיום: דבר נוסף שצובר תאוצה בעולם ה'דרייברים' היא 'נסיעה כשרה', לאור ריבוי התאונות עם נהגים שמתעסקים יתר על המידה בטלפון באמצע הנסיעה שמחפשים נסיעה חזור מנסיעת היעד אליה הם נוסעים. יש המבקשים נסיעה ללא מכשיר טלפון, שזה אומר נסיעה שהנהג לא מוציא את הטלפון כלל לא משנה אם זה טלפון כשר או לא, פשוט ללא טלפון בכלל. לדבר זה יש אף ביקוש בציבור החילוני שבפלטפורמות המסורתיות אין מקום לדרישה מהנהג שיהיה בשעת הנהיגה בלי טלפון או לא ידליק רדיו ויתעסק בדבר נוסף בזמן הנהיגה.

נסיעה טובה ובטוחה. 

בחדרי חרדים