לוחמי יחידת העילית שייטת 13 נמצאים מהיום הראשון בתוככי רצועת עזה. בעדויותיהם שהובאו במאקו הם מבקשים לספר על פעולותיהם. "לא בשביל הכבוד והפרסום. תחושת האזרחים לא מחוברת למה שקורה בעזה, אנחנו קורעים את חמאס, יחשבו עשר פעמים אם היה משתלם להם לקום עלינו".

אחד הלוחמים הסביר כי "חשוב לנו שידעו על פעילות היחידה, לא בשביל הכבוד והפרסום. מה שקורה בעזה זה עם ישראל מאוחד ומנצח, ומרגיש לי שזה פחות יוצא לאזרחים. מהמעט שהייתי בחוץ, הרגיש לי שהתחושות של האזרחים זה משהו שלא מחובר למה שקורה בעזה. אנחנו כאן מאוחדים כולם ביחד, מכל גווני החברה, אנחנו מנצחים אותם. אנחנו קורעים לחמאס את הצורה והורגים מחבלים בכמויות".

קצין במילואים אחר מספר על היום הראשון למלחמה. "הגענו הכי מהר שאפשר מהרגע שחמאס הפתיע אותנו בשבת שמחת תורה ומאז אנחנו כאן. הלוחמים אריות וחד משמעית אנחנו כותבים כמה וכמה דפים בהיסטוריה של השייטת, חיל הים וצה"ל. אף אחד מאיתנו לא מדבר בשביל ההילה והכבוד. אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו כאן כדי להגיד לאזרחים שנכשלנו כצבא, לא הגנו עליהם ותחת האחריות שלנו המחדל הכי גדול, אולי מאז קום המדינה. אבל אנחנו כאן כדי לתקן, להגן ולנקום במי שהעז לקום עלינו, וכדי שכל מי שנמצא סביבנו יסתכל על עזה ויחשוב עשר פעמים אם זה היה משתלם. ואני אומר שלא".

באשר לשאלת אורכה של המלחמה אומר אחד הלוחמים כי "זה לא משנה לנו. כמו שאמרתי לאשתי, שהיא הגיבורה האמיתית של המלחמה כי כל הבית והילדים עליה, זה שאנחנו לא מתכוונים לחזור עד שנסיים או עד שיחליטו לעצור אותנו. זה לא רק הכמות הפסיכית של הפירים שאנחנו חושפים. אנחנו צדים את המחבלים בכל מקום, כולל עמוק בשטח שלהם. גורמים להם להרגיש כמו חיות נרדפות. ברור לי שיהיו כאלה שייקחו את זה למקום השחצני, אבל החמאס הם לא הלוחמים הכי טובים ולא כאלה מקצוענים. רובם כאלה שיודעים לירות בקלצ'ניקוב או RPG ולברוח, ואנחנו קוטלים אותם איך שהם יוצאים מהאדמה ומתקרבים אלינו או הרבה לפני, כשהם עוד עמוק בשטח שלהם שמצטמצם בכל יום".