• בחצר חסידות גור שהו עשרות אלפי חסידים בחג השבועות במחיצת האדמו"ר, קודם החג ניתנו שורת הוראות כיצד להתנהג בבית המדרש הגדול שעלותו הסתכמה במיליונים. הרבי שסעד את סעודת החג בביתו עם בני המשפחה שלח באורח נדיר 'שיריים' מהסעודה לאברך מהחסידות, אחיינו של הרבי, שיודע את כל הש"ס בעל פה הנושא הפך לשיחת היום בחסידות. בקריאת התורה סידרו שהעליה של הרבי חמישי תכלול גם את עשרת הדברות, כמו כן היו שלושה בריתות בבוקר החג והאדמו"ר אמר קדיש על סבו ה'אמרי אמת' לרגל היארצייט.

• בחצר חסידות בעלזא, עשרות אלפי חסידים מכל רחבי הארץ והעולם שהו בחג במחיצת האדמו"ר מבעלזא והתרגשו עת האדמו"ר ניגש לפני התיבה כך גם באמירת ה'אקדמות' בקריאת התורה. 

בחצר החסידות מונו כמידי שנה דיינים חדשים בעת עריכת הטיש בליל חג השבועות, הדיינים מונו לאחר שעברו את המבחנים בכל מקצועות השו"ע. השנה מונו שבעה דיינים חדשים: הרבנים הגאונים רבי שמואל יהודה גנצפריד מטאמס ריווער, רבי משה בנציון רייז מלונדון, רבי יהושע מרדכי פייבוש מאשדוד, רבי דוד יהושע פולק מבית שמש, רבי שמעון יוסף לוי מבית שמש, רבי ישכר דוב עבער מקרית גת ורבי ישראל אהרן ברנשטיין מאשדוד.

במוצאי חג השבועות לאחר 'ובאו כולם טיש' לפני הבדלה, ב'גרויסע שטיב' בקרית בעלזא הכריז הגבאי הרה"ח רבי שמעון וואלף קליין במעמד ובנוכחות האדמו"ר מבעלזא "נתבקשתי ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, למסור לקהל אנ"ש: 'היות והשלטונות בארץ הקודש הכריזו מערכה כנגד לומדי התורה, ובעוה"ר גזלו את פת לחמם של בני תורה נצרכים, במטרה להכריחם ללכת לצבא ח"ו, הזמן גרמא להתאחד כחומה בצורה כנגד רודפי הדת, ולצאת במלחמתה של תורה כדי להפר את עצתם ולקלקל את מחשבתם".

"לבקשת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מתבקש כל אחד ואחד מאנ"ש בארץ ישראל ובחו"ל, לבוא לעזרת ה' בגיבורים, ולקחת על עצמו לכה"פ חודש אחד בסך 250 דולר שנגנבו ונלקחו מכל אברך בכוח הזרוע, וכל המוסיף מוסיפין לו. ועל ידי עמידתנו בעת הזו, נוכיח קבל עם ועולם כי 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח', ונצח ישראל לא ישקר, ונזכה לראות מהרה בהרמת קרן התורה ולומדיה. והנענים לקריאת הקודש יזכו לחיי אריכי, בני ברוכי ומזוני רוויחי, ולהתברך בכל ברכות התורה', אמן". 

• בחצר חסידות ויז'ניץ כמידי שנה שהו אלפי חסידים במחיצת האדמו"ר ומקום אחד לא נותר פנוי בבית המדרש בליל התקדש החג קודם תפילת ערבית נוהגים כמידי שנה לשורר 20 דקות ניגונים, השנה הורה האדמו"ר להגיד תהילים בזמן הזה, מכיוון זה עת מלחמה לישועת של ישראל ולשחרור כל החטופים במהרה. 

• בחצר חסידות באיאן הכניסו ספר תורה חדש בעיצומו של החג תרומתו של הנגיד ר' ארי שטרן מלייקווד, בחסידות גם חנכו את ארון הקודש החדש, הבימה, עמוד התפילה של האדמו"ר ועמוד התפילה של החזן. בחסידות שמו דגש מיוחד על סיום בניית ארון הקודש דווקא לחג השבועות לכבודה של תורה.

הרבי מבאיאן עם ספר התורה בערב החג צילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות צאנז, לראשונה השנה מחוסר מקום לא התאפשר לארח בהכנסת אורחים משפחות, למרות זאת ציבור גדול מאוד עלו ובאו לקבלת התורה במחיצת הרבי. את פני האורחים קידמה הכניסה המחודשת של ההיכל הגדול היכל רוזנברג בו נוספו חדרי שירות ונוחיות רבים לטובת אלפי המסתופפים שגם עזרת הנשים עברה שיפוץ שיסתיים בחודש הקרוב.

בטיש נעילת החג פתח הרבי בדברות קודש ולקראת סיומו עורר מספר נקודות, הרבי דרש מהחסידים לגמול חסד אלו עם אלו, במעשי חסד יומיים וגם בלימוד עם חלשים יותר הן בחורים והן אברכים עם אלו שטרודים על פרנסתם. הרבי שיבח את הלומדים בשיעורים שהתרבו מאוד ובפרט ללומדי דף היומי אך "אין לך אדם שאין לו שעה", עורר שיש ללמוד לכתחילה שעה ומחצה, ולפחות שעה (ולא רק דף שלפעמים מסיימים בחצי שעה).

כמו כן כאב הרבי את  המצב באר"י כש"ערב רב" עלה לגדולה ונלחם בלומדי התורה, כשכל פעם מוצאים אמתלה אחרת להצר צעדיהם של לומדי התורה, ואנו בטוחים שהקב"ה יביא פתרון אחר וששום אברך ובן תורה לא יעזוב לימודיו ח"ו. כמו כן ציין הרבי את הניסים שכולם רואים במוחש, גם אלו שאינם חרדים לדבר ד' שאלמלא סייעתא דשמיא, לא היינו עוברים את המלחמה בחצי שנה האחרונה כאשר בכל צעד ושעל ניכר ההנהגה מאתו יתברך.

"ראו כולם ששיגרו לעבר ישראל מעל 300 טילים מאיראן ולא קרה מאומה. וכל זאת אך ורק בזכות לומדי התורה. אצל אברהם אבינו ראינו במלחמתו עם המלכים שכל החיצין שזרקו עליו הפך לעפר או לקש, כל זה היה סימן לעתיד לבוא שרואים היום שכל דברי חז"ל על אחרית הימים מתקיימים וזה סימן להתקרבות ביאת משיח צדקינו  וכל זה היה כששזרקו רק מעט מהמאגרי טילים שיש בידם. אנו חייבים לדעת כי בכח התורה, הרי יזרקו עלינו טילים מאיראן ומהחזיבולה יחד מאות או אלפי טילים, הכל יהפוך אי"ה לעפר ולקש או שיחזור הכל חזרה לעבר שולחיהם", אמר הרבי.

• בחצר חסידות קרלין סטולין ציינו בחג השבועות שלוש שנים לאסון הטריבונות הנורא בכניסת החג  אז נהרגו שלושה מהחסידים בעת קריסת הפרנצ'עס במעמד חנוכת ההיכל החדש שנבנה. אלפי חסידים שהו השנה בגבעת זאב. עקב העומס חילקו את הלימוד של האברכים, הבחורים והילדים בכמה בתי מדרש ואהלים שנבנו. 

בכי למנוע צפיפות ביציאה ב'יזכור' בעת הזכרת נשמות בחג, נפרסה מחיצה בחלק העליון של היכל התפילה עד למרחק של 10 מטר מהקיר. אלו שמזכירים נשמות עברו לפנים מהמחיצה, ואלו שאינם מזכירים – העומדים בחלק העליון עברו לחלק האחורי. ואלו שעומדים בקומות העליונות של הפארנצ'עס המשקיפים אל מעבר למחיצה, התרכזו למטה.

בערב החג הוכנס לבית המדרש 'בית אהרן' קרלין סטולין בעיר ביתר ספר תורה לעילוי נשמת הנער מאיר יחיאל מיכל גלויברמן ז"ל שנהרג באסון לפני שלוש שנים.

• בחצר חסידות סלונים אמירת ה'אקדמות' התארכה השנה באופן חריג מהרגיל, עת אמר הרבי את ה'אקדמות' לפני קריאת התורה במשך שעה ארוכה כשקולו נשנק בבכי כמה פעמים. בעת אמירת 'ארום בגיניה ספית מדור אריוותא' לא יכל הרבי להמשיך ופרץ בבכי זמן רב. בחג שהו אלפי חסידים מכל רחבי הארץ במחיצת הרבי. מחר אסרו חג תתקיים שמחת בר המצווה לנינו של האדמו"ר בן לנכדו הרב משה אברהם ויסבלום.  

• בחצר חסידות תולדות אברהם יצחק במאה שערים שהו אלפים במחיצת הרבי, בחג בבוקר התחילו את התפילה בשעה 10:00 וסיימו בשעה 16:30 אחר הצהריים, במהלך החג התחשו 3 נפילות מהפארנצ'עס, החסידים שנפצעו פונו לבית החולים וטופלו על ידי סניף איחוד הצלה ציון. בעקבות הנפילות הזהירו את החסידים שלא לדחוף ולהידחק בטריבונות מחשש לסכנה. 

• בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא בירושלים התחדשו בחג עם פרוכת חדשה לזכר נשמת חמיו של האדמו"ר מדושינסקיא גאב"ד סיגעייט זצ"ל שנפטר לפני כמה חודשים. האדמו"ר מדושינסקיא תרם את הפרוכת לביהמ"ד דושינסקיא בעיר צפת, לע"נ חמיו זצ"ל. לקראת החג הביאו גבאי הקהילה בצפת את הפרוכת להיכל הישיבה שהרבי יחדש אותה. בחסידות נמשכה תפילת שחרית של החג במשך שש שעות. 

• בחצר חסידות סאדיגורה שהו מאות החסידים במרכז החסידות במחיצת האדמו"ר, בחסידות התחדשו עם ניגון חדש על הפיוט 'אזי בשלישי' שהולחן לכבוד חג מתן תורה על ידי הבעל מנגן פינחס ביכלר, את הניגון זימרו בעת עריכת הטיש בנעילת החג כנהוג בחצר החסידות.

• בחצר חסידות נדבורנה חוגגים במוצאי חג השבועות את מעמד הכנסת ספר תורה חדש להיכל בית המדרש. ספר התורה החדש הכלול בהדרו נכתב ע"י משפחת פרידמן החשובה לעילוי נשמת אביהם החסיד הוותיק והבלתי נשכח הרב יעקב שלום ז"ל, המעמד המרגש יגיע אל שיאו עם כניסת ספר התורה אל היכל בית המדרש הגדול, כאשר האדמו"ר יערוך את הריקוד הקדוש כמנהג אבותיו עם ספר התורה חבוק בזרועותיו, והקהל כולו על הפארנצ'עס מסביב. 

• בחצר חסידות סלאנים, האדמו"ר שהה בירושלים והגיע כבר בשעות המוקדמות של ערב החג ומיד נסע לכותל לתפילת מנחה, בשל הגעת ציבור גדול נבנה בחצר החסידות בירושלים אהל ענק ממוזג לעריכת הטישים והקידוש החלבי הנהוג בשבועות אחרי התפילה בצהריים, כמו כן נבנה אהל נוסף מצד דרום לבחורים.

• בחצר חסידות פינסק קרלין התחדשו בכסא חדש לאדמו"ר שבחסדי שמים החלים לאחרונה מניתוח שעבר בראשו. מדובר בכסא מלכותי חדש שהוצב במקומו של הרבי שקושט ברוב פאר והדר.

• בחצר חסידות סטראפקוב הרבי ערך טיש חלבי בחג השבועות, לרגל פ"ד שנה להסתלקותו לשמי מרום של הרה"ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זי"ע בעל 'דברי שלום', בנו של הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי"ע בן מרן הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע.

• בכותל המערבי סיכמו את חג השבועות בתחושה מרוממת כאשר למעלה ממאה אלף איש פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך חג השבועות זכר לעלייה לרגל. זמן השיא היה לקראת תפילת הנץ החמה בבוקר החג, למעלה מ – 20 אלף איש הגיעו לתפילת שחרית על יד שריד בית המקדש ומילאו את כל רחבת הכותל המערבי בתפילה ובשירה ובאמירת 'אקדמות' לכבוד החג.

המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים - מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה לעם ישראל להתרפק על אבניו לאחר שנים שנמנע ממנו הדבר. כמו כן, כמדי שנה במהלך הלילה נהרו המונים לרחבת הכותל ולבתי הכנסת הסמוכים לכותל, ללימוד תורה, אמירת 'תיקון ליל שבועות' ואמירת תהילים.

בנוסף, הגיעו אל הכותל המערבי מאות סטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ במסגרת פרויקט לימוד ייעודי בליל החג שקיימה 'הקרן למורשת הכותל המערבי'. בדרכים המובילות אל הכותל המערבי נבנו אוהלים בעזרת 'המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל' ותורמים שבהם העניקו כיבוד לעולי הרגל. גם למתחם קבר דוד המלך, באו רבים במשך חג השבועות שבו מציינים את יום הסתלקותו.

• בציוני הצדיקים באוקראינה, המונים שהו בחג השבועות במעז'יבוז' שבאוקראינה, ליד ציון הבעש"ט, מייסד תנועת החסידות, שיום ההילולא שלו חל בחג השבועות בראשות גאב"ד מאקאווא שהגיע במיוחד מישראל. הנסיעות והאירוח במקום הוסדרו על-ידי אגודת 'אהלי צדיקים', המתחזקת כל ימות השנה את בית הכנסת האורחים ליד הציון. כמו כן מאות איש שהו באומן שבאוקראינה ליד ציונו של רבי נחמן מברסלב זיע"א.

בחצרות גדולי ישראל והיכלי הישיבות

• כמידי שנה בשנה למעלה מעשור, שהה פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך במהלך חג השבועות במחיצת תלמידיו בקריית הישיבה ברמת בית שמש. פוסק הדור נשא דברי חיזוק לפני המוני תלמידיו ותושבי העיר לפני תפילת מעריב. בליל החג השתתף פוסק הדור בסדר הלימוד בהיכל הישיבה, כאשר התלמידים נגשו לדון איתו בלימוד על השיעור כללי שמסר השבוע. בבוקר שימש פוסק הדור כסנדק בברית בהיכל הישיבה, ולקראת צאת החג נשא שוב דברי חיזוק במהלך מעמד מסיבת נעילת החג.

• לאחר תפילת מעריב בליל חג השבועות, עברו במשך זמן רב ההמונים על פני ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן לברכת 'אגוט יום טוב'. על פניו של הגרמ"צ היו ניכרים הרוממות והשמחה הגדולה לקראת קבלת התורה. את תפילת שחרית התפלל הגרמ"צ בבית מדרשו ישיבת רשב"י עם הנץ החמה, כשהוא עולה לקריאת 'עשרת הדיברות'. לאחר מכן ערך הגרמ"צ 'מי שברך' לשמות שהובאו לפניו לברכה לאלו הזקוקים לרפואה שלמה.

• ראש הישיבה הגר"ד לנדו עלה בליל החג לישיבת סלבודקה למעריב. לאחר התפילה עברו מאות מתלמידי הישיבה יחד עם עמך בית ישראל להתברך. קודם תפילת שחרית בנץ החמה בירך ראש הישיבה את ברכות התורה בדמעות שליש כשכל בני הישיבה מצטופפים לחזות במעמד המרטיט. לאחר תפילת מנחה נערך מעמד נעילת החג החג שבמרכזו ראש הישיבה מסר שיעור לימודי ועמקני במהלכו התרחש ויכוח לימודי עם ראש הישיבה הגרמ"ה הירש. בסיום השיעור התייחס ראש הישיבה לזמננו אנו ואמר: כעת אנו מצויים בגזרות נוראות "זדים הליצוני עד מתורתך לא נטיתי" וחזר ואמר כמה פעמיים מתורתך לא נטיתי, ושוב אמר שגם אלו העוזרים לזדים הם הליצוני. ומיד פתחו בני הישיבה בשירת "זדים הליצוני" לאחמ"כ יצאו ראשי הישיבה יד ביד לתפילת מעריב לקול שירת "אשרי העם שככה לו".

• ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי התפלל את התפילות בהיכל ישיבת פוניבז' שם עברו על פניו בני הישיבה ותושבי העיר להתברך בברכת החג. בישיבה שהו לראשונה הרמי"ם הגאון רבי רפאל שמואלביץ שמונה עם זמן קיץ והר"מ הגאון רבי יעקב אפשטיין שניהם מתגוררים בירושלים. שני הרמי"ם החדשים כובדו בהגבה בתפילת החג בבוקר. 

• במהלך החג עברו אלפי תלמידים מישיבת סלבודקה ומחוצה לה לקבל את ברכת החג ממנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגרמ"ה הירש. רה"י היה טרוד לאורך החג מהחשש מהתמעטות לומדי תורה בעקבות חוק הגיוס ומהמצב הקשה בארץ הקודש וביקש מהתלמידים שיתפללו על כלל ישראל. במוצ"ש הקרוב ימריא ראש הישיבה למסע ההיסטורי לארה"ב במהלכו תוקם הקרן להצלת עולם התורה.

• עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שהה בחג השבועות בשכונת רמת אלחנן, כאשר בערב החג הגיע לניחום אבלים בבית ידידו ורעו המשגיח הגה"צ רבי אברהם פולק זצ"ל, שם העלה זכרונות קדומים על הקשר הגדול שהיה בינו לבין הנפטר.

בליל החג מסר עמוד ההוראה שיעור הלכה מיוחד, במהלכו עורר על חובת התפילה והבקשה על הגאולה, ואמר כי לעתיד לבוא ישאלו כל אדם "ציפית לישועה", וכל אחד צריך להתכונן שיוכל לענות ולומר שאכן ציפה והתפלל לביאת המשיח ולגאולה השלימה. והביא שנשאל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל על מה שכתוב "ציון דורש אין לה", הרי אנו מתפללים כל יום "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", וכן בברכת המזון בברכת "ובנה ירושלים". והשיב הרב אלישיב זצ"ל "הלוואי שיכוונו במה שאומרים"...

את סעודת החג סעד עמוד ההוראה בבית בנו חביבו הגרא"י זילברשטיין, ראש כולל קצות החושן. כאשר לאחר מכן במהלך הלילה הקדוש שקד עמוד ההוראה על תלמודו ביחידות במעונו, ורק לקראת סוף הלילה, ירד במלא הדרו לשיעור המסורתי שנמסר בשיאו של ליל השבועות, כאשר מאות גודשים את 'עזרת הנשים' של בית הכנסת 'המרכזי', להאזין לדברות קדשו המרתקים של עמוד ההוראה בהלכות המועדים.

במהלך תפילת שחרית, עלה עמוד ההוראה לעליית 'עשרת הדברות', כאשר לאחר מכן ערך 'מי שבירך' מיוחד לתורמי קופת השכונה, כאשר הדגיש את סגולת הרפואה לכל החולים, וכמו שאמר חמיו מרן הרב אלישיב זצ"ל שזמן קריאת עשרת הדברות בשבועות מסוגל לרפואה, כאשר היה בעת מתן תורה.

מעמד מרגש ומרומם של נעילת החג התקיים בראשות עמוד ההוראה לאחר תפילת מנחה, בהשתתפות אלפים מתושבי העיר בני ברק, כאשר לאחר פרקי שירות ותשבחות, נשא הגר"י זילברשטיין דברי חיזוק מרוממים במעלת לימוד התורה מתוך מתיקות וחשק. בין הדברים הזכיר כמה עובדות והנהגות ששמע מידידו המשגיח הגר"א פולק זצ"ל שהסתלק כעת לבית עולמו, בשם מרן החזון איש זצ"ל. כאשר לאחר מכן ירד להתפלל תפילת ערבית, וקידוש לבנה, ואז בירך את ההמונים שחלפו על פניו לברכה והצלחה ולחודש מבורך.

• במעונו של ראש הישיבה הגר"ש שטיינמן ברחוב הרב ורנר בבני ברק נערכו לאחר הנץ 2 בריתות שבהם ראש הישיבה שימש סנדק. ראש הישיבה למד במהלך הלילה בישיבת 'קהילות יעקב' שם התפלל עם נץ החמה ולאחר מכן שב לביתו למעמדי הברית. 

• בישיבת פוניבז' הכניסו בעיצומו של החג ספר תורה, בשעה 4:30 בבוקר יצאה התהלוכה מבנין הכולל המיתולוגי להיכל הישיבה. לפני קריאת התורה, כשספר התורה החדש יצא לראשונה, הוציאו את כל ספרי התורה והתקיימו 'הקפות' קצרות בהשתתפות אלפים, ובראשם ראשי ורבני הישיבה. לאחר מכן החלו בהתרגשות לקרוא 'אקדמות' על ספר התורה החדש, כשרבני הישיבה והתורם מתכבדים בעליות.
במוצאי החג התקיימה סעודת המצוה באולמות היכלי מלכות בהשתתפות אלפים רבים, כשעל בימת הכבוד יושבים כל רבני הישיבות המסונפים לישיבת פוניבז'. המעמד הסתיים בריקודים של מצוה בשעות הלילה המאוחרות. 

• הישיבה שבשנתה הראשונה 'נתיבות חיים' בבית שמש שבראשות הגר"א מאירוביץ סיימו ליל שבועות בהתרוממות גדולה לאחר לילה של התעלות בלימוד משעות הערב המוקדמות וסדר לימוד מיוחד בצהריי חג השבועות. ל'בחדרי חרדים' הגיע תיעוד מריקוד בנעילת החג לאחר שיעורו של ראש הישיבה הגר"א מאירוביץ בהשתתפות רבני הישיבה ראש הקיבוץ הגר"ז רוטנברג הגר"ב פרצוביץ ומשגיח הישיבה הגר"א וגשל.

נעילת החג בישיבת נתיבות חיים צילום: באדיבות המצלם

בצהרי היום לאחר מנחה גדולה מסר הגר"מ שיעור במעונו בעניין 'חציו לכם וחציו לה' ביו"ט', והקדישו לעילוי נשמת אימו ע"ה, ולאחר השיעור אמר קדיש.

• בבית מדרשו של ראש הישיבה הגר"מ מאזוז, ציינו בחג בהתרגשות את חניכתו של ההיכל החדש לבית המדרש ההולך ונשלם בימים אלו. בדרשת ליל החג נשא ראש הישיבה דברים מעניין החג במעלת לימוד התורה, ואמר כי ישנם שלשה דברים הנחוצים לחיי האדם: דירה, אכילה ושינה. וכנגדם נתן ה' שלש רגלים, בהם אנו לומדים להתגבר עליהם ולהגבילם לעבודת ה', דירה - בסוכות, אכילה - בפסח ושינה - בשבועות. אך עם זאת להקפיד ולשמור על הבריאות. כהמשך לכך הזכיר הגר"מ מאזוז עד כמה בכל הדורות מסרו את נפשם על לימוד התורה הקדושה. 

לאחר התפילה עברו לפני ראש הישיבה רבים מתלמידיו ומתושבי העיר לברכת "מועד טוב ומבורך". בתפילת שחרית של יום החג כובד ראש הישיבה בעליית וקריאת עשרת הדיברות בספר התורה, העליה נרכשה במיוחד ע"י הדיין הגאון הרב חנן קבלן. בצהרי החג קרא הגר"מ מאזוז תהלים ומשלי (כנהוג על פי דברי החיד"א ורבי חיים פלאג'י), ולאחר תפילת מנחה קרא ראש הישיבה יחד עם תלמידי ישיבת "כסא רחמים" אזהרות לחג השבועות כנהוג בתפוצות ישראל.

בדרשת נעילת החג דיבר הגר"מ מאזוז בחשיבות קריאת האזהרות בחג השבועות אשר הם מיוסדות מלפני כאלף שנה, ונכתבו על סדר תרי"ג מצוות במשקל ובדיוק מופלא. ואמר כי יש לשמור בזה ובביטוי האותיות על המסורת שהייתה בעם ישראל. "כל אחד יאהב אחד את השני", הוסיף הגר"מ מאזוז לסיום, וחתם בדברי צפיה למשיח ולגאולה.

• לאחר שנבנה בשנים האחרונות ונכנסו אליו בזמן אלול האחרון בישיבת "זוהר התורה מטרסדורף" בירושלים סיימו לקראת חג מתן תורה לרהט את בית המדרש החדש בריהוט חדש וארון קודש מפואר במיוחד.

בחדרי חרדים