מאז 7 באוקטובר מעבירה הודו לישראל סיוע צבאי משמעותי. כבר בפברואר דווח בהודו כי לראשונה הודו מספקת לישראל מל"טים מתקדמים מסוג "הרמס 900" ("כוכב") שמיוצרים בעיר היידראבאד. דווח שהמפעל שהוקם שם על-ידי ישראל במטרה לספק את כלי הטיס הבלתי מאוישים לצבא הודו, החל לספק כאלה דווקא עבור צה"ל עקב המחסור שנוצר במהלך המלחמה.

המפעל הזה, שמשותף לחברת "אלביט" ולקונצרן שבבעלות המיליארדר ההודי גאוטם אדאני, הוא הראשון בעולם שמייצר את המל"טים הללו מחוץ לישראל, כך דיווח איתמר אייכנר באתר Ynet.

ישראל מהווה אחת מספקיות הנשק המרכזיות של הודו. המהלך הזה מצטרף לדיווחים נוספים שלפיהם מאז פרוץ המלחמה סיפקה הודו לישראל פגזי ארטילריה ונשק קל. השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות השתלמה מאוד לישראל בשעת מלחמה.

דני כרמון, שגריר ישראל בהודו לשעבר התייחס לכך: "ההודים תמיד מזכירים שישראל הייתה שם בשבילם במלחמת קרגיל", הוא מתייחס לעימות הצבאי מול פקיסטן בקיץ 1999. "ישראל הייתה בין המדינות היחידות שעמדו אז לצידה וסיפקו לה נשק. ההודים לא שוכחים לנו את זה ויכול להיות שעכשיו הם מחזירים לנו טובה. יש מושג שנקרא 'ידידים בכל מזג אוויר'. זה כנראה הסיפור כאן".

איתמר אייכנר ציין כי המלחמה העמידה במבחן קשה את הקשר בין ישראל להודו, מבחן שלא מעט בנות ברית לא עמדו בו. כבר בשעות אחר הצהריים של 7 באוקטובר פרסם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו תמיכה בישראל וגינוי לחמאס, והמשיך בהתבטאות דומה יומיים לאחר מכן. מרגע שהוא קבע את הטון, הוכתב הכיוון הכללי של המדינה שלו בחודשים הראשונים למלחמה: תמיכה בלתי מסויגת בישראל.

בהצבעות באו"ם נגד ישראל הודו נמנעת, וכשמדובר במדינה גדולה וחשובה ניתן לראות בכך כמעט כמו הצבעה בעד. המשמעות ברורה: הודו לא בציר הערבי ולא בציר הרשע, אלא קרובה יותר לאלה מבין מדינות המערב התומכות בישראל.

בחדרי חרדים