נציג השב"כ חשף בדיון כי "במסגרת הניסיון להשיב את מתקן שדה תימן לתכליתו המקורית כמתקן סינון ומיון, ולא כמתקן להחזקת עצורים לטווח רחוק, בהתאם לדירקטיבת המל"ל, שב"כ העביר את שמותיהם של 35 כלואים כמועמדים לשחרור בהתבסס על תבחיני מסוכנות. בפועל שוחררו רק 12 כלואים בהמלצת שב"כ מתוכם 8 שסיימו לרצות עונש מאסר והועברו למסלול הלב"ח ו- 4 כלואים נוספים ובהם מנהל ביה"ח שיפא. שב"כ עומד על הערכת המסוכנות מהאסירים שהוצעו לשחרור אך בתחקיר שבוצע בשירות נמצא שלא נכון היה לשחרר אותו"

ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית הארכה בכארבעה חודשים של הצעות החוק המאפשרות את הארכת המעצר ומניעת מפגש עם עו"ד לעצורי הנוח'בה ועצורי התמרון שבמסלול הפלילי.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן שב וביקר את אי ההכרעה בסוגית מסלול ההעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה: "אנחנו כבר 9 חודשים אחרי תחילת האירוע וצריך להתכנס ל-END GAME ולהבין לאן הולכים".

ההצבעה אותה דחה היו"ר רוטמן מיום שני, התאפשרה, לאחר דיון חסוי וגלוי שקיים, במטרה לקבל תשובות בנוגע לשחרור 50 העזתים כולל מנהל בית החולים שיפא, לסוגיות העמדה לדין של ישראלים על רצח עזתים כאשר אין העמדה לדין של המחבלים ולשאלה מי משלם את שכר הטרחה של עורכי הדין שנפגשים עם המחבלים.

בחוק מוצע לתקן ולהאריך פעם נוספת את תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין ה-13-7.10.23 ושל מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, לתקופות מעצר של 45 יום מעת לעת. בימ"ש יוכל לקצר את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו. 

במקור ביקשה הממשלה להאריך את התקנות בחמישה חודשים, אך היו"ר רוטמן הודיע כי יוארכו עד ל-15.11.24. זאת לאחר שהיו"ר רוטמן אישר הארכה קודמת לחודש בלבד, במקום לחצי שנה כפי שביקשה הממשלה. 

גם תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה ב-7 באוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם הוארכו בארבעה חודשים במקום בחמישה באותו אופן. יצוין כי הארכות מניעת המפגש הן לתקופות של 60 יום ובנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק- עד 120 יום.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן אמר: "קיימנו ישיבה חסויה על השאלות שנותרו מהדיון האחרון. לשאלת הייצוג ניתנו מספר החלטות הקובעות ייצוג לאלו שהחוק חל עליהם. סוגית המימון נמצאת בדיונים במשרד המשפטים, והח"כים הביעו את דאגתם מהמציאות הזו שבה מדינת ישראל עתידה לשלם או לא עתידה. מציאות שבה הנרצחים משלמים את שכ"ט של רוצחיהם היא מציאות בלתי נסבלת שקשה לתאר. הגשתי הצ"ח בעניין זה של ייצוג הסנגוריה ואני מקווה שהרוח בדיונים הגלויים והחסויים תעבור למקבלי ההחלטות בנושא". 

בהתייחסו לשאלת שחרור העזתים לפני שבוע אמר: "אני משקף את עמדת מרבית חברי הוועדה- הבנו שמדובר בסוגיה נפיצה ורגישה הדורשת החלטה של הדרג המדיני ביחס לאותם מחבלים ארורים. 

לפי הפרסום מי שהורה על חקירה בחשד להרג מחבל נוח'בה הוא פרקליט המדינה בעצמו. מי שהרג מחבלי נוח'בה ב-7.10 צריך לקבל את פרס ישראל, לקבל אות הוקרה, ובוודאי שאם רוצים לחקור את נסיבות האירוע יש להתייחס אליו כגיבור ישראלי, ברגישות הראויה לאירוע. יש לי תחושה שאפילו בתוככי הפרקליטות יש הסוברים שלא כך נעשה במקרה המדובר. 

למרות שמדובר בהליך פלילי יש לו השלכות ביטחונית, ציבורית, וגם אם מחר יתגלה מידע על נוספים שירדו לשטח להציל אצת אחיהם, לא נכון להסתכל על הדבר הזה במשקפיים פליליות ובוודאי לא ביחס למה שדבר כזה עושה חלילה למקרים עתידיים ולמורל הכוחות במלחמה. אני מקווה שזה יהפוך להיסטוריה בהקדם האפשרי. 

הגעתי להבנות עם חברי ועדה שהתקנות יוארכו עד ה-15.11.24 כי הפגרה מסתיימת בסוף אוקטובר. אנחנו כבר 9 חודשים אחרי תחילת האירוע וצריך להתכנס ל-END GAME ולהבין לאן הולכים. נקיים ישיבות בנושא עם השר ובתקווה עם היועמ"שית". כך רוטמן. 

גיל דיקמן, בן דודתה של כרמל גת, החטופה בעזה שב והביע חשש מקיום הדיונים בנושא לאחר שביקש יום קודם לכן כי ייעשו באופן חסוי ככל שאפשר: "החשש הכי גדול הוא הפגיעה בחטופים. המשמעות של כל משוחרר צריכה להישקל בכובד ראש ושיהיו תשובות האם השחרור היה משמעותי".

א' מהשב"כ חשף בדיון כי "במסגרת הניסיון להשיב את מתקן שדה תימן לתכליתו המקורית כמתקן סינון ומיון, ולא כמתקן להחזקת עצורים לטווח רחוק, בהתאם לדירקטיבת המל"ל, שב"כ העביר את שמותיהם של 35 כלואים כמועמדים לשחרור בהתבסס על תבחיני מסוכנות. בפועל שוחררו רק 12 כלואים בהמלצת שב"כ מתוכם 8 שסיימו לרצות עונש מאסר והועברו למסלול הלב"ח ו- 4 כלואים נוספים ובהם מנהל ביה"ח שיפא. שב"כ עומד על הערכת המסוכנות מהאסירים שהוצעו לשחרור אך בתחקיר שבוצע בשירות נמצא שלא נכון היה לשחרר אותו".

היו"ר רוטמן הגיב לדבריו: "אני מעריך את העובדה שעשיתם את המרב לומר מה שניתן בגלוי, יש לכך ערך מאוד חשוב בחקיקה. אני מעריך את הפתיחות בייחוד אל מול המשפחות. כל אדם מהצד שלנו הוא עולם ומלואו והמספרים שפורסמו בהתחלה יצרו חשש מאוד גדול גם אצל המשפחות ותודה שחשפתם מה שאתם יכולים". 

ח"כ יוליה מלינובסקי מ'ישראל ביתנו' אמרה בדיון: "העמדה לדין של כל מי שקשור ל-7.10 זה החוב המוסרי שלנו וחייבים לקבל החלטות קשות באיזו דרך הולכים. הסיטואציה כ"כ לא סטנדרית וזה מובן אבל 9 חודשים לאחר 7.10 ואנחנו מאריכים עד 15.11- זה מספיק זמן כדי להתכנס לדיון יותר רציני באיזו דרך, איזו מסגרת. האם הקמת בימ"ש מיוחד למקרים הללו, באיזו דרך יוגשו כתבי אישום כשהמסגרת הפלילית הרגילה לא מתאימה. על הממשלה והקבינט להחליט מה עושים".

היא סיפרה, "שאלתי את בני גנץ שעד לאחרונה היה חבר קבינט, האם הנושא של העמדה לדין עלה לדיון ואמר שלא זכור לו. אנחנו נצטרך לתת דין וחשבון לציבור. בנוסף, עד שלא נסיים את כל החקירות וההעמדה לדין, אני מצפה שלא יהיו שטויות כמו שראינו בשבוע שעבר. אתם יכולים לומר סליחה טעינו. יש רשימה ארוכה של גיבורי על שפעלו בימים ההם וכנראה לא ביקשו לבדוק תעודת נוח'בה". 

היו"ר רוטמן הצטרף לדבריה: "הטיעון של צפיפות הוא טיעון שקשה עד בלתי ניתן לקבל אותו כשמדובר באנשים האלו. ביקשתי הסבר לכך והסיבה היחידה שאני לא מעכב את ההצבעה היא האנשים שעושים לילות כימים, למרות שנציגי משרד הביטחון והמל"ל לא הגיעו, דבר חמור כשלעצמו". 

ח"כ עופר כסיף נימק את הסתייגויותיו לחוק ואמר: "ההתנגדות שלנו עקרונית לשימוש אינפלציוני בתקנות לשעת חירום בין אם במקרה הזה ובין אם בקורונה ובתקופות אחרות. אסור לקבל מצב כזה כמצב חירום נצחי שמפקיע זכויות מבני אדם. אני מניח שאין פה ויכוח מהותי לפחות לגבי רוב הפושעים שבהם אבל זה לא מצדיק הפקעת זכויות בסיסיות כמו הליך הוגן ולכן לא ניתן ידנו ולא משנה מה הנסיבות, כשמדובר על מניעת מפגש עו"ד והארכת מעצר. זה לא יכול להיעשות במדינה דמוקרטית".

היו"ר רוטמן סיכם: "העובדה שהמל"ל ומשרד הביטחון לא הגיעו לדיון הזה חמורה מאוד, בייחוד בנושא הקשור בדיני נפשות. לא נעבור על כך בשתיקה. יש פה אנשים מהמשטרה ומהשב״כ שאי הארכת החוק תפגע בעבודתם המסורה ולכן נאריך היום את החוק, אבל המציאות שבה המל"ל ומשרד הביטחון עושים שבת לעצמם לא יכולה להימשך".

בחדרי חרדים