אדמונד אפילו לא ידע שהוא כזה. האוצר הסודי. מאחורי שתי דלתות ברזל וחמישה מנעולים בגן החיות התנכי, תחת איפול סודי כבד ישב אדמונד, צב גלפגוס נדיר וחיכה להעברתו לשוויץ. תחילתו של הסיפור, היא בהברחה בלתי חוקית.

אורי ליניאל ראש תחום חיות בר בשביה ברשות הטבע והגנים מסביר: "את הצב הזה תפסנו אצל עבריינים במבצע מיוחד בעקבות מידע מקדים. היה ברור שצב גלאפגוס לא יכול להישאר בישראל כי הוא לא קיים בארץ. נאלצנו להעביר אותו בין מקומות מסתור כי חוליית העבריינים חיפשה אותו. לצערינו הברחת בעלי חיים נדירים זה חלק מתופעה רחבה, כמו גור האריות שהגיע לא מזמן לישראל ונתפס בבית פרטי של עבריינים. יש אנשים שמוכנים לשלם המון כסף כדי להחזיק חיה אקזוטית, צב סופר נדיר, ולהגיד 'רק לי יש אותו'.

צב כזה נמכר ביותר מ-150 אלף שקל. חיות בר הן הסחורה הכי מבוקשת בשוק השחור אחרי חומרים ממכרים ונשק, מה שמושך גורמי פשיעה שמגלגלים סכומים אדירים של כסף. סחר כזה גורם לצמצום המגוון הביולוגי, מכניס מינים פולשים ופוגע במינים נדירים. על כל אדמונד שמגיע לפה בשלום, יש המון חיות שלא מצליחות לשרוד את המסע".

וכך, עקב מידע מודיעיני ובשיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, מג"ב, יחידות מודיעין ומשטרת ישראל, הוא אותר ונשמר בגן החיות התנ"כי עד העברתו לשווייץ.

הסיבה שלשמה יועבר אדמונד לגן חיות ייחודי בציריך, היא כדי שיעבור שם סדרת בדיקות על מנת  לאתר את מוצאו ולהמשיך את מחייתו בשווייץ או במקום אחר בעולם. "בסופו של תהליך ארוך ומורכב הגענו להחלטה שאדמונד יהיה חלק מצבי הגלאפגוס בשווייץ ויקבל את השימור הכי נכון עבורו", מסבירה נילי אבני מגן, וטרינרית ראשית בגן החיות התנ"כי. "מדובר במין נדיר שגם בגני חיות לא מרבים להחזיק. בתור התחלה היינו צריכים לוודא שזה באמת גלאפגוס, ולשם כך נעזרנו בארגון גני החיות האירופי ובפרופ' גילה כחילה בר-גל מהאוניברסיטה העברית.

"השלב הבא היה ליצור קשר עם גן החיות בשווייץ, ששמח לעזור לנו ולקבל את אדמונד לתוכנית לריבוי צבי הגלאפגוס. אחר כך התחילה הבירוקרטיה של העברת בעלי חיים בין מדינות, היתרים ובדיקות רפואיות. אין בארץ מעבדת בדיקות, אז הקמנו אחת מאפס, והכל בשביל צב אחד קטן וחשוב. בסוף התהליך תיאמנו את השינוע של אדמונד לציריך בצורה הכי מהירה, ובעוד כמה ימים ניפרד ממנו ונאחל לו הצלחה בהמשך הדרך".

וכך, תכנית ההעברה הסודית, יצאה לדרך. באישון לילה, הגיע אדמונד לאזור העמסת המטענים של אל על בנתב"ג. הוא צריך לעבור תהליך בדיקות קפדניות לפני ההמראה. זאת לא לפני רגעים ארוכים של דפיקות לב בגן החיות התנכי עצמו: שחר קארה, מטפל ראשי בגן החיות התנ"כי מספר:  "בלילה הגעתי לגן החיות, נכנסתי לכלוב של אדמונד, ופשוט לא מצאתי אותו. הוא התחפר איפשהו וכבר הייתי בסרטים שגנבו לי אותו, זהו, העבריינים מצאו אותו. הקפצתי את כולם, הבאתי את המטפל שלו באמצע הלילה וחיפשנו אותו ביחד יותר משעה עד שדרכתי עליו והוא השמיע קול. להגנתי ייאמר שהיה חשוך והכל היה מלא בצמחייה".

בסופו של דבר נוסעים אורי לניאל ושחר קראה לתחנה הבאה במסע של אדמונד, נתב"ג. שבתאי לוי, מנהל יחידת התפעול המבצעי בחטיבת המטענים של אל על, מתאר את המשך התהליך: "הצב יוחזק בינתיים באזור מאובטח ויגיע למטוס שעה לפני ההמראה עם פיקוח של מסוף המטענים שלא יוריד ממנו את העיניים. זה צב נדיר, יקר, שמים עליו אקסטרה תשומת לב. הטסת בעל חיים זה עסק מורכב שמלווה בהמון פרוצדורות, ואנחנו דואגים שיהיה לו נוח בטיסה. הטסנו בעבר אריות, קרנפים, ג'ירפות, אבל צב נדיר לא יצא לנו. זה מרגש מאוד, במיוחד בתקופה כזאת. להראות לעולם שאנחנו שותפים למשהו טוב".

הצב הנדיר מעורר את סקרנות הנוסעים ואפילו הקברניט נדב ערד מכריז בהתרגשות: "זו הפעם הראשונה שיוצא לי להטיס צב"

"יש לנו כל הזמן דברים מיוחדים בתא המטען", מספר טייס המשנה אופיר, "תרופות נדירות, אנשים שמביאים לארץ לקבורה, ועכשיו צב". נדב מוסיף: "זו תקופה מאוד עמוסה באל על, טסים הרבה, מחברים את ישראל לעולם כמה שאפשר. מדינת ישראל נמצאת בתקופה לא פשוטה ואנחנו משתדלים להיות הגשר שיחבר את החברה. את העם היהודי לארץ ישראל".

אחרי נחיתה מוצלחת בציריך אורי ושחר מיד בודקים מה מצבו של אדמונד ושמחים למצוא אותו בריא ושלם. מחוץ לשדה מחכה כב איסוף של גן החיות. זואי, האחראית על העברת החיות מרחבי העולם אל גן החיות בציריך, אומרת:  "זה רגע שממש חיכינו לו, להכיר את העובדים הישראלים ואת הצב. אנחנו מתרגשים לדעת אם זה צב או צבה, מה הזן שלו, כולם מדברים רק עליו".

שחר ואורי נזכרים במסע האחרון עם חיית בר נדירה: "המסע האחרון שעשינו היה עם גור אריות שנתפס בישראל. הובלנו אותו לדרום-אפריקה וזה היה אחד הדברים הכי מטורפים שעשינו. ראינו איך הוא הופך מחתול קטן אצל משפחת פשע לאריה אמיתי".

אורי מרחיב גם לגבי היחס בישראל לסחר לא חוקי בחיות בר: "בכל המסעות אנשים ממש נדהמים מהטיפול שלנו בחיות. ישראל היא אחת המדינות שמשקיעה הכי הרבה בתחום חיות הבר, בשיקום בעלי חיים. גם פה בציריך הם היו בהלם שיש אצלנו שיתוף פעולה בין הרגולטור לבין גני החיות. זה לא מובן מאליו בכלל".

בנתיים, אדמונד מתרגל למשכנו החדש בשוויץ ואיבן המטפל מסביר על ייחודו של הצב: "הצבים הללו גדלים לאורך כל החיים שלהם. הגדול ביותר פה זה ג'מבו, ששוקל 400 קילו. יש להם אופי מיוחד, כמו של איש מבוגר וחכם. למרות המשקל המטורף הם מאוד עדינים, נדיבים אחד לשני, לא אלימים, וזה מה שכל כך מיוחד בזן הזה, שהמון אנשים באים לראות ש 15 תתי-זנים של צבי גלאפגוס שונים בצורה ובשריון שלהם. עכשיו נחכה להבין מי הוא אדמונד. אולי הוא שייך לתת-מין שלא נמצא בגן החיות ותתחיל שושלת שונה לגמרי. זה הכי מרגש שיש".

בכלוב בשוויץ עשרה צבים, ארבעה ענקיים ועוד שישה קטנטנים. כבדי משקל אבל מאוד זריזים, בלי שיניים, רק חניכיים ועיניים גדולות ועדינות. ביניהם גם אדמונד.

"מסע של כמעט שנה שלמה מגיע עכשיו לסיומו" אומר שחר. "אין מרגש מזה".

בחדרי חרדים