"זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה – היא מציאות יומיומית בבתי החולים, עקב הצפיפות וחוסר-ניקיון מספיק", כך הזהיר בוועדת הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי מש"ס שכינס ישיבה דחופה בעקבות חשיפת זיהומים כאלו בבית החולים רמב"ם בחיפה, דרש לקבל ממשרד הבריאות בתוך שבועיים פירוט הצעדים האפשריים למניעת זיהומים - לצד העלויות התקציביות הנדרשות ליישומן, על מנת לייצר תכנית פעולה רוחבית לכלל המוסדות. הוא אף פנה למשרדי האוצר והבריאות לפעול לתקציב ייעודי למניעת זיהומים בבתי חולים לתקציב המדינה לשנת 2025. משרד הבריאות אף נדרש לפעול לגביית התמריצים הייעודיים לנושא הזיהומים במוסדות הגריאטריים מקופות החולים.

בבית החולים רמב"ם התגלו זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה בסוגי חיידקים אצינטובקטר, קלבסיאלה וקנדידה אאוריס. חיידקים אלו מסכנים במיוחד חולים עם מערכת חיסון מוחלשת, מה שעלול להוביל לסיבוכים חמורים. וועדת הבריאות דנה בצעדים הנדרשים לחסימת ההתפרצות, מניעת התפרצויות דומות בעתיד, בחיזוק מערכת הבריאות להתמודדות עם זיהומים עמידים ומניעת התפרצות דומה בבתי חולים אחרים.

לדברי פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, מדובר במציאות יומיומית בכל בתי החולים, וכדי למנוע אותה חייבת להיות לא יותר מ-85% תפוסה במחלקות. ואולם, בגלל מחסור במקומות אשפוז ובכוח אדם רפואי, הצפיפות במחלקות מביאה לזיהומים. "אמנם ב-15 השנים האחרונות ישראל עברה מהפך במלחמה בזיהומי בתי החולים ע"י יצירת יחידות למניעת זיהומים, השקעה ב"צווארי בקבוק" ותשומת לב מיוחדת של הנהלות בתי החולים – אך אין בכך די. יש להגביל מתחמים לפעילות ללא זיהומים במחלקות כולל צוות אחיות ייעודי".

לדבריו, "רמת הניקיון בבתי החולים היא מתחת לכל ביקורת, ומציאות זו חמורה במיוחד בשעות אחר-הצהריים. ניקיון המיטה וסביבתה לאחר שחרור החולה הקודם – לא נעשית, או לא ברמה מספקת". הוא קרא לתשלום הולם יותר לעובדי הניקיון – כדי לקבל עבודה איכותית יותר, ולדבריו, עלות תכנית לשינוי דרמטי בתופעה היא כ-400 מיליוני ₪, ותכנית ראשונית, בהיקף של כ-30 מיליוני ₪ שנה שמפעיל המשרד, מציל ממות כ-1,000 איש מדי שנה. כרמלי הוסיף כי מדובר בכ-120 מקרים בשנה, לעומת איטליה שמתמודדת עם כ-800 מקרים כאלו מדי שנה, ואילו ביוון היקף המקרים עומד על קרוב ל-2,000 מדי שנה.

יוזם הדיון, ח"כ אושר שקלים (הליכוד), התריע כי "בשעה בה ישראל נמצאת על סף מלחמה בחזית הצפונית, המצב בבית החולים יכול להוות סכנה, והגבלת המערכת הרפואית לקבלת מטופלים שיזדקקו חלילה לטיפול רפואי מיידי, על אחת כמה וכמה באזור כה רגיש המוגדר כבית החולים המרכזי באזור הצפון". משה רוט (יהדות התורה) הוסיף את פעילות משרד הבריאות לבלימת הזיהומים בבתי החולים, וקרא לעדכון הנהלים כל העת, לפי התפתחות הזיהומים, ואילו לפי טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) שיבתם של הזיהומים שוב ושוב – למרות הפעילות הנעשית למניעתם, מחייבת חשביה מחודשת בנושא.

לדברי פרופ' יעל שחור-מיוחס, סגנית מנהל רמב"ם, בית החולים הוא שיזם את הפרסום בנושא, וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה היא תופעה מוכרת בכל מערכת הבריאות וגם בקהילה. לדבריה, בשום שלב לא נעצרה קבלת חולים למחלקות המוסד למעט מחלקה אחת – שהוקפאה בה קבלת חולים לימים אחדים. פרופ' מיכל פאול, מנהלת המכון למחלות זיהומיות בבית החולים הוסיפה כי החיידק המזהם נמצא על עור החולה בבדיקה יזומה למציאת חיידקים כאלו, ובסה"כ נמצאו 50 חולים עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לדבריה, כמחצית מחיידקים אלו נמצאו על חולים שהועברו לרמב"ם מבתי חולים אחרים באזור. כיום מאושפזים ברמב"ם כ-30 חולים עם חיידק שכזה, ואמנם אין דרך למנוע כניסת חיידקים כאלו – אך עם חשיפתם קיימות דרכים להתמודד עימם.בחדרי חרדים