הכשלים בזיהוי גופות חללי ה-7 באוקטובר במחנה שורה
בניגוד לאזרחים, לחללים מקרב חיילי צה"ל נעשתה בדיקת CT. אולם, אירעו מקרים בהם קודם בוצעה קבורה ורק לאחריה פענחו את הבדיקה וגילו שנקבר יותר מחלל אחד. בעקבות זאת, היה צורך לפתוח את הקברים
קובי עוזיאלי | חדשות בארץ 24.7.2024 | 12:40
נמצאו כשלים במלאכת זיהוי החללים במחנה שורה שנוהל על ידי צה"ל והמשטרה. כך עלה בבדיקת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שהוקפאה בעקבות פסיקת בג"ץ. את הפרטים חושף אבישי גרינצייג ב'כאן 11'.
בין הכשלים שהתבצעו במחנה, הוחלט לא לבצע בדיקות CT לנרצחים האזרחים כדי לזרז את קצב זיהוי הגופות - דבר שגרם לכך שחללים נקברו יחד.
בדיווח הוסבר כי מכשיר ה-CT מוגבל למספר בדיקות בשעה, אולם ההחלטה שלא לבצע את הבדיקה מנעה מהבודקים לזהות כי בחלק מן השקיות של החללים היה יותר מחלל אחד. כתוצאה מהקבורה המשותפת, חלק מהחללים נחשבו נעדרים או חטופים במשך זמן רב מאוד.
בניגוד לאזרחים, לחללים מקרב חיילי צה"ל נעשתה בדיקת CT. אולם, אירעו מקרים בהם קודם בוצעה קבורה ורק לאחריה פענחו את הבדיקה וגילו שנקבר יותר מחלל אחד. בעקבות זאת, היה צורך לפתוח את הקברים.
כשל נוסף שהתגלה בבדיקת מבקר המדינה, הגופות לא צולמו ולא נעשו בדיקות פורנזיות כדי שיהיה ניתן להשתמש בהן לצורך מיצוי הדין והוכחת הפשעים, ובפרט ההתעללות בגופות. הדבר חשוב לא רק להליך הפלילי אלא בעיקר לצורך הוכחה היסטורית על הזוועות שנעשו.
באשר לחללים האזרחיים, התקבלה החלטה במחנה, לפיה לצורך האצת הבדיקה אין לפתוח את שקיות החללים מעבר לראש של הנרצח. כך, אם זה לא היה ניתן לזיהוי הבודקים המשיכו הלאה והניחו את השקית בצד. פתיחת שקיות החללים הייתה מאפשרת לזהות את הנרצחים בקלות, שכן שחלקם נשאו עימם אמצעים מזהים כגון מכשיר סלולרי בכיס, ארנק ותעודת זהות.
