עם פטירתו, המשפחה התרסקה לחלוטין. הרה"ח ר' הלל גולדברגר זצ"ל, היה המשענת של הבית, משענת שהחלה להתפרק לאיטה במהלך ארבעת השנים האחרונות, מאז חלה במחלה נדירה, של ניוון מוחי שהתפשטה בקצב איטי. כל הידרדרות במצבו, גררה הידרדרות במצב בבית.

הוא הקים יחד עם רעייתו שתחי' בית נאמן בישראל, בו גידלו את 11 ילדיהם, מרביתם כבר הקימו בתים משלהם. נותרו בבית ארבעה ילדים שעדיין לא התחתנו, לפני פטירתו הפתאומית של ר' הלל, השבוע.

לא מדובר בטעות. למרות שהיה חולה במשך 4 שנים, הפטירה שלו הייתה פתאומית, שכן עד היממה האחרונה הוא עדיין השתתף בסדרי הכולל, כאילו הכל כרגיל – אבל שום דבר לא היה כשורה. הוא הגיע עם כסא גלגלים, בלי יכולת להתנייד עצמית ובלי אפשרות של דיבור בקול, אבל ר' הלל לא נכנע.

תורמים עכשיו לאלמנה וליתומים >>>

כי כזה הוא היה כל ימי חייו. מעולם לא נכנע למכשולים שעמדו בפניו. כך הצליח גם להיות ממייסדי ומנהלי 'מורשת הנחל', המעניקה מעטפת קהילתית למאות משפחות ובחורים מחסידות ברסלב, היה חבר בכל הוועדות של השול בשכונת מאה שערים, של תלמוד התורה ושל החבורות. תמיד היה שם בשביל כולם.

לא רק בשביל הכלל, גם בשביל הפרט. לא היה זה מחזה מוזר לראות אותו מגיע לתקן את הצנרת בביתו של חבר בקהילה שלא היה לו איך לשלם לבעל מלאכה מקצועי.

מעשי החסד הרבים והעסקנות שלו למען הכלל והפרט, לא היו על חשבון קביעת עיתים לתורה. ר' הלל היה מוכר כיהודי חסידי ותלמיד חכם, כזה שיודע לענות על שאלות בכל הש"ס, בכל מסכת עליה נשאל, במקביל לבקיאות הרבה שלו בספרי חסידות ברסלב.

בתוך הבית פנימה, ר' הלל היה מסתפק במועט בצורה שלא רואים כמותה בדורנו. הייתה לו את המומחיות לספק לילדים שלו את כל הנדרש להם, בצורה שלא ירגישו שיש להם חוסרים כלשהם – בלי להיכנס לחובות. הוא היה המשענת של הבית, גם כלכלית וגם ריגשית.

וכל זה התחיל להתערער במהלך ארבעת השנים האחרונות. המחלה הנדירה בה חלה אומנם לא מנעה ממנו להמשיך את סדר יומו כרגיל, אבל עם כל המאמץ, מצבו הלך והידרדר, גם אם הוא נלחם בכך. פתאום המצב בבית כבר לא היה כל כך יציב, כפי שהיו רגילים.

אחרי ארבע שנות מחלה, הוא נפתר בפתאומיות. המשפחה קיוותה כי יצליח להתגבר בסוף, בס"ד ובזכות המלחמה שניהל מול המחלה, אך בסופו של דבר, ניצחו אראלים את המצוקים. מאות תלמידים ליוו אותו למנוחות בהלוויה בוכייה, והמשפחה לא יודעת איך להתמודד מכאן והלאה.

שתי בנותיו כבר הגיעו לפרקן, והאלמנה – שעד כה לא התעסקה עם החלק הכלכלי של ניהול הבית, צריכה לדאוג לארס אותן ולכל צרכי החתונה, ואין בידה פרוטה לפורטה. היא לא יודעת איך לשרוד את ההוצאות היומיות החל מסיום ימי השבעה, וודאי שלא איך לחתן את הילדים.

בחור הישיבה שעושה חיל בלימודיו, והבת הקטנה בגיל בת מצווה, דורשים את שלהם, וגם להם צריכים לדאוג – והאבא, ר' הלל שדאג למאות חסידי ברסלב ברוחניות ובגשמיות, ולפני ואחרי הכל היה פשוט האבא שהם יכלו לדבר איתו ולסמוך עליו, איננו.

הקב"ה מצווה עלינו בתורה הקדושה לשמוע את בכי האלמנה והיתומים. את כל חייו הקדיש הרה"ח ר' הלל גולדברגר זצ"ל עבור הכלל והפרט. זה הזמן שלנו להחזיר לו טובה, לשמוע בציווי התורה, בהוראת אבי היתומים, ולתרום עבור האלמנה והיתומים, ובזכות זאת נזכה לכל הברכות האמורות בתורה.

תורמים עכשיו לאלמנה וליתומים >>>

בחדרי חרדים